הוזמנתי על־ידי יבואנית
קופרה בישראל לחוות מרוץ פורמולה E, שהתקיים בברלין במקרה באותם ימים בהם הייתי שם לרגל חשיפת דגם חדש שלה (
טווסקאן). אלא שלקרוא לזה 'במקרה', כאשר לקופרה יש מכוניות המתחרות בסבב הזה, זה לעשות צחוק מהעבודה, אבל היי, אני לא הולך להישאר במלון כשיש מרוצים בחוץ.
חצי שעה נסיעה, ובשולי ברלין, ממש בתוך שדה תעופה ישן, כמה ישן? מתחילת שנות השלושים. במסלול התקיימו הסבבים 7 ו־8 (מתוך 16) של פורמולה E; האחד בשבת, הנוסף ביום ראשון.
ואני מודה שכשנכנסים לאותו שדה התעופה הלא שמיש, זה נראה פשוט מעולה. תחת הסככה העצומה נמצאים שלל דוכני מזון, יש מעין מגרש כדורסל מאולתר עם כדורים מטעם ההפקה, יש טניס שולחן, יש רחבה המאכלסת מעין משטח המדמה תנאי שטח שתוכלו לרכב בו על אופניים כאילו אתם באיזה סטייג' קשוח וכל זה כשברקע מוזיקה קצבית רועשת ושלל דגלים עם פרצופי הנהגים או לוגו הקבוצות, ובכלל הכל ממותג נהדר. בכל הנוגע לאווירה, הצליח להם.
צילום: FIA
רק הנהג
זו המקבילה החשמלית לפורמולה 1, הנחשבת לדעת רבים כעילית הספורט המוטורי בכלל – ובין השתיים יש הבדל משמעותי ענק. בפורמולה 1 כל המכוניות המתחרות חייבות לעמוד בתקנים המתייחסים למרכב, למנוע, לעזרים האווירודינמיים – ומכאן המושג 'פורמולה' (נוסחה). עם זאת, המכוניות והמנועים כידוע שונים אלה מאלה.
לא כך בפורמולה E, שם גם המרכבים, המנועים וכל השאר זהים לחלוטין, כמו בליגת קאפ. היצרנים אינם באמת יצרנים כי־אם נותני חסות. המשמעות היא שהפערים קטנים יחסית והם רק ואך ורק בין הנהגים – אבל גם בגלל ניהול המרוץ, שם לשמירה על הסוללה יש משמעות רבה.
צילום: FIA
חלליות רודפות אחריך
הטריבונות היו מלאות בצופים עד כמעט אפס מקום, חלק מהצופים כבר גיבש אהדה לקבוצה כזאת או אחרת ואף התלבש בצבעיה לאות הזדהות. התמקמתי בטריבונה הכי קרובה לרמזור הזינוק – ממתין בסבלנות לחוות את הרגע. לא מצפה הרבה, כי בכל זאת, ואז מקבל חיזוק בדמות חימום צמיגים הכולל עשן רב שעולה מעלה, כזה שגורם לי לחשוב האם הספורט הזה נחשב לירוק. בכל מקרה, העשן המיתמר והשקט שאפף את כל התהליך, לא הותיר בי תקווה רבה לחיוך.
ואז הם זינקו. ותקשיבו, זה היה זינוק פראי מלווה ביללות חשמליות מקפיאות דם. זה בהחלט נראה ונשמע כמו העתיד, למרות שזה הזכיר לי בעיקר סרטי מדע בדיוני על חלליות וכאלה. ואז הם סיימו הקפה וחלפו על פני במהירות, צמודים חרטום לזנב, האחד לשני. ויש לזה קטע. גם אם זה שקט משמעותית.
צילום: FIA
ארבעים הקפות במרוץ, ואחרי תריסר אני יוצא לטריבונה אחרת, לחוות זווית נוספת. אז יצאתי לטריבונה הרחוקה מכולן, כזו המשקיפה על פניית פרסה לאחר ישורת ארוכה. ואני חייב להודות שזה נחמד, יש קצב טוב, אמנם כל המכוניות נראות אותו הדבר למעט הצביעה, אבל העקיפות, גם אם אינן מבוצעות במלחמה עקובת סיבי־פחמן נראות טוב. והנה מכונית בבלימה מאוחרת מדי, כזאת שהובילה אותה היישר למיגון. ואז היא המשיכה כאילו כלום לא קרה. מדמיין מה היה קורה למכונית פורמולה 1 במצב שכזה ואז אחרת כשלה ונכנסת המכונית הקוצבת – חשמלית כמובן. מפה לשם, נשארו למתחרים יותר אחוזי סוללה מהצפוי, אז הוסיפו שלוש הקפות למרוץ. בחיי.
צילום: FIA
מרפי הרס את הכל
לא הייתי מגיע יום למחרת, אלמלא הודיעו שירד גשם ושראיתי במו עיני דרך חלון חדרי שהכל בחוץ רטוב. לא בשביל לראות מה קורה כאשר חשמל ומים נפגשים, גם לא כדי לראות עד כמה המכוניות יתקשו להאיץ ולהוריד את הכוח. ממש לא.
הגעתי כדי לראות התרסקויות. מקומי בגיהינום מובטח ממילא, ולכן איני מתבייש להיות ישיר עמכם. רק מה, על מרפי שמעתם? כשעה לפני התחרות השמש יצאה, נתנה בגז וייבשה את המסלול במהירות כל עוד נפשה בה. בכל מקרה, התמקמתי באחת הטריבונות שבאמצע, משקיף על פניית פרסה אחרת ומנסה לשקר לעצמי שהאספלט לח ולא יבש כמו הנגב.
צילום: FIA
הזינוק החל באיחור. מסתבר שאקטיביסטים לטובת הסביבה פרצו והתיישבו בו לפני המכוניות. אוי האירוניה. ואולי שלא, כי אנחנו יודעים שייצור סוללות זהו דבר מזהם מאין כמוהו, וכי משפחתית חשמלית צריכה לעבור נסועה ממוצעת של כעשור עד שהיא תהיה פחות מזהמת ממכונית בנזין מקבילה, האם מכונית פורמולה E מזהמת פחות ממכונית פורמולה 1? הרי לכם נקודה למחשבה.
לאחר הפינוי החל המרוץ ואוכל לספר לכם שהטררארם ההוא של הזינוק מגיע רק אם נמצאים ממש ליד המכוניות – ראיתי שהן מתרחקות, לא שמעתי דבר. ממש כלום. שתי דקות לאחר מכן, אני שם לב שיש מוזיקה רועשת ברקע ושהשדר המקומי עושה הרבה דרמה ועניין גם מהדברים הקטנים ביותר, ואז מבין שזה כך כי שקט כשהמכוניות מתרחקות וכי האווירה תיפגם באם זה לא יהיה. באמצע המרוץ קצת נמאס לי, קמתי ממושבי כדי לטייל ולספוג אווירה מההפנינג שמאחורי הטריבונות. לא חשבתי שזה יקרה לי, לעזוב מרוץ מוטורי באמצע, אבל זה קרה.
צילום: FIA
שלושה משפטים וסיימנו
אז בגדול, מיציתי את החוויה – חיובית מאוד אך לא מרגשת. לא כזו שאשלם כסף עבורה ואטוס במיוחד לצפות בה. שלא תטעו, זו יכולה להיות חוויה משפחתית נהדרת – משפחות עם הרבה זאטוטים חייכו שם ללא הפסקה.
צילום: FIA
